ט"ו בשבט במארג עם מועצת התלמידים של "אמירים"

 

את סדר ט״ו בשבט השנה בחרנו לקיים בצורה קצת אחרת, זאת לאחר חשיבה מעמיקה של חברי מועצת התלמידים ב"אמירים".במהלך הדיונים בנושא חשבנו כיצד ניתןלהפוך את היום למשמעותי. היה לנו חשוב לצאת מאזור הנוחות שלנוולפעול מתוך קבלת השונה וכיבוד האחר. לכן החלטנו שאנו רוצים לקיים את סדר ט"ו בשבט עם אנשים בעלי מוגבלויות שונות. יזמנו פגישה עם הנהלת המארג שבאה לקראתנו בשמחה רבה ובאהבה, דבר שעודד אותנו להמשיך בעשייה החברתית ולפעול במרץ לקראת הגשמת הפעילות.

יום הפעילות הגיע ואנחנו קידמנו אותו בהתרגשות בה – הנה יוצא לדרך הפרויקט החברתי הראשון שלנו!

כשנכנסנו לארגן ולסדר את מגשי הפירות היבשים המסמלים את ערכיו היפים של חג לאילנות, נכנסו אורחנו לאולם המאר"ג כשהם נלהבים ונרגשים לקראת הפעילות. ניצוץ בעיניהם, צורך עז בהשתייכות,שיתוף ברגשות חמים של אהבה אין סופית,רצון לחבק, לנשק, לאהוב, לרגש עד דמעות, כל אלו הם רק קצת מהתכונות המאפיינות את המלאכים שופעיהאור ושמחת החיים שפגשנו במקום. בני כל הגילאים מצעירים ועד למבוגרים, מכל קשת העדות שיש בארץ: דרוזים, נוצרים, מוסלמים, יהודים .. כולם רוצים לחגוג את חג האילנות של המדינה האהובה עליהם, לשיר ביחד שירי ארץ ישראל ולרקוד לצלילי ה"מקרנה"האהובה.

בסוף הפעילות נודע לנו, כי לילדה מקסימה בשם ריהאם יש יום הולדת, היא מרותקת לכיסא גלגלים מיוחד המותאם לה באופן מיוחד. כיבינו את האורות ושרנו לה שירי יום הולדת מרגשים. השירים הללו והעוגה מלאת הזיקוקים, שהדלקנו עבורה, האירו את עיניה בניצוצות של שמחה ואושר. כולם עמדו על רגליהם ושרו לה באהבה.  הרגשנו שהרבינו אהבת חינם. למדנו שאפשר לחיות ביחד. לחגוג את חגי ישראל עם אנשים שהם טיפה שונים מאיתנו, אנשים מדהימים , שאפשר רק ללמוד מהם דברים חדשים, שלא תמיד אנו מייחסים להם חשיבות בשגרה הלחוצה היומיומית של חיינו. אנחנו רוצים להגיד תודה, תודה לכם אנשים מדהימים ומיוחדים על שנתתם  לנו הזדמנות להכיר אתכם מקרוב, ללא מסכות וללא תנאים, ובעקבות זאת,זכינו לאהבה שריגשה אותנו עד דמעות.

 

 כתב: ניב פיבושביץ, כיתה יב